09. כבוד: לכבד אנשים בעלי הבנה וניסיון חיים עמוקים ועשירים יותר, במיוחד את המבוגרים שבינינו.

מה היית עושה?

הסופר והפילוסוף רומן קרזנריק, מחבר הספר ״אמפתיה: מדוע זה חשוב״, מתייחס בדאגה לכך שאם ברצוננו ליצור עולם חומל יותר, אזי חיוני ונחוץ עבור אנשים לכבד ולהבין טוב יותר אחד את השני. בהשראת מילותיו של אלביס פרסלי משירו ״צעדו מייל אחד בנעליי״, קרזנריק השיק את התערוכה הראשונה במוזיאון האמפתיה. המבקרים והמבקרות נכנסים לחנות נעליים ענקית ומותאמות להם נעליים של אדם מאורח חיים שונה לחלוטין משלהם. ואז כשאוזניות לראשן המבקרות מהלכות מייל לאורך נהר התמזה כשהן מקשיבות לסיפור החיים של אותו אדם, כשהן נועלות הלכה למעשה את סנדליו, או כפכפיה, נעלי-העבודה שלו, או נעלי העקב שלה. www.romankrznaric.com

 

היתרונות של כבוד

לכבוד יש את הפוטנציאל:

  • לאפשר לנו לרכוש ידע, ניסיון וחכמה מהזולת.

  • לזהות דמויות לחיקוי וגיבורות שיכולות לעזור לנו לממש את הפוטנציאל הטמון בנו.

  • ליצור חברה החוגגת את הגיוון והעושר של כל אזרחיה.

 

ההשקפה של 16 הקווים המנחים לגבי כבוד

כולנו מבקשות וזקוקות לכבוד והערכה. זהו תנאי בסיסי לתקשורת חיובית ובונה בין בני אדם. דרך כבוד והערכה  אנו  מכירות  בכך  שלכולנו  יש את אותם הצרכים  הבסיסיים, בין  אם גופניים, נפשיים או רוחניים, ובכך שניסיונם וחוכמתם של אחרים יכולה להביא לנו תועלת.

עם זאת, ישנו לכבוד עוד ממד, שעשוי להיות מנוע עוצמתי אף יותר ולהוביל לשינוי חיובי. משנות ילדותינו המוקדמות, אנו גדלים ומתפתחים דרך הערצה וחיקוי של אנשים אחרים. זהו תהליך שהיה ועודנו מקובל מאוד בחברות מסורתיות. חכמה וניסיון חיים נתפסים כסוג של אוצר שעובר בירושה מדור לדור. המשמעות של "זקני השבט" לא התייחסה לגילם "הזקן". אז מדוע בימינו הנטייה היא לא לכבד את המבוגרות בעלות ניסיון החיים העשיר משלנו?

בכל מקום מסביבנו ישנם אנשים שנוכל לכבד, להעריך, וללמוד מהם, אם רק נבחר לעשות זאת ואם תהיה לנו הענווה הדרושה לכך. כבוד הוא דבר שעלינו לתת לאחרים במקום לדרוש. כיצד נבחר את האנשים שאותם נכבד? איזו השפעה תהיה לכך על חיינו? כיצד כבוד יכול לתרום לחיים מאושרים עבורנו?

 

הידעת?

מחקרים מצביעים על כך שאושר גורף בחיים קשור יותר לכבוד מאשר לרווח כספי. לכן, עדיף לשמח אנשים סביבנו בכך שנתייחס אליהם בכבוד מאשר בכך שנעניק להם מתנות חומריות.

 

הרהור מעמיק קצר על כבוד מתוך הספר "16 הקווים המנחים לחיים – הבסיס"

נמצא מקום שקט שבו נוכל להיות רגועים ונינוחים. נשב בנוחות. כדי לעזור לעצמנו להרגע, נתמקד בתשומת לב מודעת בנשימות שלנו. נרפה מכל המחשבות, הדימויים והרגשות שעולים. בכל פעם שדעתנו מוסחת, נחזיר בעדינות את המודעות שלנו לתחושת האוויר שנכנס ויוצא מהגוף. נקדיש כמה דקות ליהנות מחוויית הרגיעה.

ניזכר בדמויות עליהן נכתבו הסיפורים שקראנו מוקדם יותר בספר. נהרהר לגבי מה בדמויות האלה מושך אותנו אליהן. האם יש דמות שבאופן מיוחד מעוררת בנו השראה? לחילופין, ניתן להתמקד בדמות שאינה מופיעה בספר ואנו מכירות באופן אישי. אם בחרנו באפשרות הראשונה או אם בחרנו בשנייה, נחשוב על האיכויות הספציפיות אותן אנו מכבדות אצל אותה דמות.

נהרהר אילו איכויות השייכות לאותה דמות היינו הכי רוצים לפתח בתוכנו. האם איכויות אלה כבר קיימות בנו? ניזכר בנקודת זמן, גם אם היה זה רגע בקנה מידה קטן, בו הפגנו איכות כזו באופן בו דיברנו או נהגנו. מה כבר יש לנו במשותף עם הדמויות הללו?

כעת נדמיין את הדמות הזו שאנחנו נושאים עינינו כלפיה בהערצה, כשהייתה רק תינוקת, ולאחר מכן כילדה קטנה. נהרהר כיצד למדה לדבר, ללכת לקרוא ולכתוב, בדיוק כפי שאנחנו עשינו. נהרהר ברגעים במהלך הלילה כאשר יתכן וחשה פחד וחוסר-בטחון. נשאל את עצמנו אילו שגיאות עשתה? כיצד התמודדה עם שגיאותיה?

ננסה לקבל את הפגיעות והאנושיות של דמויות אלו שאנו מכבדים. הן בנות-אנוש בדיוק כמונו. נקדיש זמן מה להתמקד בפגיעות שלהם. האם זה משנה במשהו את תחושת הכבוד שאנו רוחשים כלפיהן?

האם יש סיבה שלא נוכל לפתח את אותן האיכויות שאנחנו כה מעריכים אצל הזולת? האם אנחנו מסוגלים להתעלות מעבר לעצמנו ומעבר למגבלותינו, כולל האופן המגביל בו אנו תופשים את עצמנו?

נאפשר לעצמנו ״לחשוב בגדול״ לכמה דקות, בדיוק כפי שהם עשו.

נסיים עם המשאלה "הלוואי וכל היצורים החיים יהיו מאושרים!" 

 

ציטוטים בנושא כבוד

  • לעולם אל תביטו מלמעלה על אף אחד, אלא אם כן אתם עוזרים לו. –ג׳סי ג׳קסון

  • אלו שלא מוקירים את הזדקנים בחברה שכחו מהיכן הגיעו ולאן הם הולכים. – רמזי קלארקס

  • כשאין כוח פנימי, אין כבוד חיצוני. -פתגם קשמירי

  • הקשיבו לזדקנים, לא בגלל שהם תמיד צודקים, אלא בגלל שיש להם יותר נסיון בלטעות. -מקור לא ידוע

  • אם נביט עמוק לתוך כפות ידינו, נראה בהן את הורינו ואת כל הדורות של אבותינו ואמהותינו הקדמונים. כל כולם חיים ברגע הזה. כל אחד ואחת מהם מתקיימים בגופנו. אנחנו המשכם של כל האנשים הללו. – טיך נאת האן

  • ילדים מתחילים בלאהוב את הוריהם; לאחר זמן מה הם שופטים אותם; נדיר, אם אי-פעם, שהם סולחים להם. – אוסקר וויילד

 

 

הקו המנחה הבא: סליחה או דפדוף בקווים המנחים

 
GettyImages-670899999.jpg