מיינדפולנס - לימוד
1 בפבר׳
זמן קריאה 1 דקות
צפו בהרצאתו של פרופ' ריקרדו טרש, יו"ר הפורום האקדמי של עמותת "בית חולמים": "מיינדפולנס - נוכחות רכה בזמני אי-ודאות":
אנו מזמינים.ות אותך לשתף באזור הלמידה 3 נקודות מדבריו של פרופ' טרש, שחשוב בעיניך לכלול בהנחיה של סדנת שלב 1.
הממשק שאני מצאתי בין דבריו של פרופ' טרש לבין סדנת שלב 1 מתבטא בשלושה צירים מרכזיים:
דיוק תפיסת התרגול והמהות שלו- ההבנה שהתרגול אינו נועד להפסיק מחשבות, אלא לפתח יכולת להתבונן בהן, ליצור מרחב פנימי ולבחור כיצד לפעול מתוכן. משמע, מעבר מתפיסה מוטעית של "להפסיק לחשוב" להבנה שהמטרה היא לפתח מודעות ויכולת התבוננות.
יצירת מרווח בין גירוי לתגובה- פיתוח היכולת לעצור לרגע בין מה שקורה לנו לבין האופן שבו אנחנו מגיבים, כבסיס לבחירה מודעת, ערכית ומיטיבה יותר. משמע, מקום בו נוצרת בחירה מודעת והתנהגות מיטיבה.
החשיבות של שילוב בין ידע מחקרי לבין תרגול עקבי ופשוט, מתוך ההבנה שגם דקות ספורות של תרגול יומיומי לאורך זמן יכולות להוביל לשינוי משמעותי. הדגשת הכוח של תרגול עקבי.
המחשבות והרגשות שלנו הם רק אורחים חולפים ולא הזהות האמיתית שלנו יש לתת להם לחלוף מבלי להילחם בהם או להזדהות איתם באופן אוטומטי.
יש את המציאות שהיא לא בשליטתנו ויש את הפרשנות שהיא בשליטתנו והתרגול עוזר להבדיל, להחזיר שליטה במה שבשליטתנו לבין מה שלא.
לבוא עם רכות ואי-שיפוטיות, לקבל את הרגעים שבהם הקשב בורח, ובמקום לבקר את עצמנו לפנות לעצמם בקול חומל ומקבל.
בעקבות ההרצאה של ריקרדו התחדדו לי מספר דברים, אני אציין שסיימתי לראות את ההרצאה אתמול ובמהלך ה24 שעות האחרונות הייתי ממש עסוקה בזה שהוא הסביר ש95% מהמחשבות שלנו הן מחשבות חוזרות, וכמה המוח עובד על אוטומט ודפוסים שאנחנו רגילים אליהם. ומאז עם תשומת לב כשמחשבה שחוזרת על עצמה מגיעה אני מנכיחה ונפרדת ממנה לשלום...
דבר נוסף, זה הנוכחות של המחשבה והתגובה שהיא מייצרת בגוף. והיכן אני מרגישה אותה, האם היא שינתה משהו בגוף שלי, האם בכלל היא נוכחת איפשהו. יש מחשבות שאני ארגיש יותר בכתפיים, ויש מחשבות שיותר בבטן. ליהות עם תשומת לב לזה
הדבר נוסף שמלווה אותי כבר הרבה שנים וגם היה בהרצאה זה נושא הסובייקטיביות - לשים סימני שאלה לגבי אחרים, לאיך שהם מגיבים, למה שהם מרגישים
היי אילנה, הצלחת במעט משפטים לגעת בהרבה נקודות חשובות, החל מההגדרה שאנחנו משמשים בה בתוכנית (ושנהוגה במערב בכלל), העובדה שהתרגול לא מיועד להפסיק את המחשבות, תפיסה שרווחת בציבור וחשוב לדייק בה, האפשרות לייצר מרווח בין גירוי לתגובה שהוא הבסיסי לשקופית החשובה ביותר בתוכנית בנוגע לאפשרות לתגובה מודעת וערכית, החשיבות של הידע המחקרי שהוא שער כניסה נח יותר לחלק מהמשמתתפים/ות וגם העובדה שגם תרגול של כמה דקות, כל עוד הוא עקבי ומתמשך יכול לאפשר שינוי משמעותי
במיינפולנס המטרה היא לא "לא לחשוב" אלא למסגר את המחשבות (והרגשות) כאירועים חולפים. הדרך הקלה לעשות זאת היא להתייחס אליהם כאורחים, או, להתבונן בהם בלי שיפוטיות ולאפשר להם לחלוף. הדרך לחזור למיקוד משטף המחשבות והרגשות הוא להתחבר לתחושה, נשימה היא מנגנון מוצלח ומיטבי, אבל גם מיקוד בתחושה "מפריעה" הוא חיבור לתחושה. בלי שיפוטיות ובמיקוד.
רצוי לתרגל מיינדפולנס כמה פעמים ביום, אבל גם התנסות "תוך כדי תנועה" היא תרגול חשוב. כלל שנתרגל, בין אם באופן מתוכנן ועקבי ובין אם על הדרך, מנגנון ההתבוננות במחשבות והרגשות שלנו ישתפר ויהיה זמין יותר. וכך, גם במקרים בהם אנחנו "קורבנות" של האוטומטים שלנו, לאורך זמן, נגלה שלמדנו לייצר מרווח, שהות לפני תגובה מתוך היכולת להתבוננות. אשר תסייע לנו להיות פחות תגובתיים ויותר מנוהלים.