זוהי עובדה פשוטה- בין אם נאהב זאת ובין אם לא, לא נוכל להסתדר בחיים בכוחות עצמנו. נתבונן באכילת ארוחת-בוקר. ער׊׉ למחצה, או נחפז׊׉ להגיע למקום העבודה בזמן, קל מאוד לשכוח את ה׭נשים מאחורי הקלעים המאפשר׊׉ את קיומנו. בין אם זה חקלאי שגידל חיטה בשביל הלחם, מהנדסת שהובילה את המים עד לכוס התה, או נהג המשאית שסיפק את המצרכים לסופרמרקט: כמות החיבורים שלנו עם אחר׊׉ היא אינסופית. אם נחקור לעומק, נגלה שאנו קשור׊׉ לכל אחד ואחת על פני כדור הארץ, בעבר בהווה ובעתיד.

הנטייה שלנו לעמעם או להתעלם מאינספור הקשרים האלו לא רק שאינה מציאותית, אלא גם מהווה מכשול משמעותי למציאת אושר בחיינו. ישנה נטייה שורשית עמוקה לראות את עצמנו כ׭נשים נפרד׊׉ שעבדו קשה כדי להיות 'עצמאי׊׉' ו'בלתי תלוי׊׉'. סיסמאות מעולם הפרסום מעבירות את המסר שזה בסדר להיות מרוכז׊׉ בעצמנו, 'לדאוג ל-מס׳ 1', ולהעמיד בראש סדר העדיפויות את צרכינו ועניינינו. בביה״ס או בעבודה, בטלוויזיה ובעיתונות, מעודדים אותנו להתחרות זו בזה ולא לשתף פעולה זה עם זו. לעיתים קרובות התוצאה היא בדידות, עריריות, חרדה ודכאון.

לא נדרש מאמץ מיוחד כדי להיווכח בכך ש׭נשים המאושר׊׉ ביותר הם אלו המכיר׊׉ בקשריה׋ ההדדיים ומטפח׊׉ מערכות יחסים על בסיס חום והערכה. זה כנראה הגורם המיידי לאושר או לסבל עבור כל יצור אנושי על בסיס יומיומי. אף אחד או אחת לא נהנ׊׉ כשמעביר׊׉ עליה׋ ביקורת, או כשלא אוהב׊׉ אות׋ – הטעם המר של מורת-רוח ואי-קבלה יכול להישאר עימנו ימים ואף שנים. בניגוד לכך, מישה׊ שה׊א מקור אמיתי של תמיכה ועידוד עבור ה׭נשים סביב׎, לעולם לא יחסר חבר׊׉. להיות טובי-לב כלפי הזולת משמע להיות טובי-לב כלפי עצמנו.

בשורש מערכות היחסים החזקות והעמידות ביותר נמצאת המשאלה הכנה שזולתנו יהיו מאושר׊׉. אימוץ דפוס מחשבה שכזה מתחיל לייצר תנועה בשרשרת של אירועים, מהם באופן טבעי אנו לומד׊׉ להביע יותר חום אנושי וטוב-לב כלפי הזולת, ובתגובה נזכה ליחס חיובי יותר מהזולת כלפינו. אפילו כשנטעה ונתנהג שלא כשורה, העובדה שלא הייתה בכוונתנו לפגוע תקל על המצב.

ארבע האיכויות של כבוד, סליחה, הכרת-תודה ונאמנות הן כלים רבי-עוצמה לחיזוק הקשרים שלנו עם ה׭נשים הסובב׊׉ אותנו. מכיוון שהאושר שלנו תלוי באופן אולטימטיבי באושר שלה׋, זהו אחד המסלולים הישירים והיעילים ביותר לחיים מאושרים.